זני אגסים מתאימים לאזור האמצעי

אגסים הם שייכים למשפחת הפומים, ואם משווים אותם לעצי תפוח, תדירות הפרי שלהם פחות בולטת. לכן הם יותר תחזוקה גבוהה, מה שמשפיע מאוד על יכולת הפרי השנתי.
תוֹכֶן:
מאפיינים כלליים
הם מאופיינים בהתעוררות ניצנים בולטת יותר, כמו גם במספר נמוך יותר של יורה מאשר עצי תפוח.
יש להם נטייה טבעית מובהקת לזרוק את הגזע הראשי כלפי מעלה, ולכן בעת יצירת כתרים בצורת כוס, יש לקחת זאת בחשבון, לכופף ללא הרף את היורה הדרושים לצמיחה ולקטוף כתרים מיותרים.
חוץ מזה, אצל האגסים כפיפות טובה של ענפים בכתר, כך שהעיבוי בולט פחות מאשר ברוב עצי התפוח.
זני האגס הפופולריים ביותר לאזור האמצעי
נכון לעכשיו, זני אגסים לאזור האמצעי מונים קצת יותר מ-30 זנים, כולל זני קיץ, סתיו וחורף.
אגסי קיץ
זני קיץ של אגסים מבשילים לקראת סוף הקיץ ו מאוחסנים בקצרה רבה, עקבות של ריקבון, אפילו בתנאים האופטימליים ביותר, מופיעים על אגסי הקיץ תוך 1.5-2 שבועות לאחר הקציר.
- "ללא גרעינים" הוא זן קיצי נפלא עם פירות בעלי קצה קצר, בצורת תפוחים וצבעם ירקרק-צהוב עם סומק ורוד. עיסת אגס בשל עדינה, עסיסית מאוד, מתוקה במידה.עצים בינוניים עם כתר פירמידלי בולט, לא צפוף. קשיחות החורף גבוהה. התנגדות ירודה נצפתה עבור גלד.
- לזן תחילת הקיץ "לאדה" יש פירות צהובים בגודל בינוני בצורת חרוט. לאדה טעם חמוץ-מתוק ועמיד בפני כפור וגלדת. עצים בינוניים עם כתר בצורת משפך. הכתר הופך עם הזמן לצורת חרוט, הצפיפות ממוצעת. הפירות קבועים.
- לזן קינוחי הקיץ המפורסם ביותר, "דוכסית", יש פירות בצורת אגס קלאסית, קטנים בגודלם ובעלי קליפה עבה. אגס בשל הוא צהוב-ירוק עם סומק סגול ונקודות אדומות כהות בצד השזוף שלו. עיסת הדוכסית גרגרית, מתוקה, עם גוון חמצמץ קל. עץ בגודל בינוני עם כתר פירמידלי א-סימטרי. עצים סובלים מבצורת וכפור.
- האגס ה"חמאתי" קיבל את שמו בשל העיסה הלבנה העסיסית והעדינה מאוד שלו. פירות האגסים גדולים, צורתם קבועה, צבעם צהוב-ירוק עם פסים אדומים. העור דק ופגיע, והטעם מתוק, מעט חמצמץ.
- "המועדף של קלאפ" הוא אגס קיצי עם בשר רך נמס, עם רמזים נעימים של טעם מתוק וחמוץ. לזן האגס הזה יש פירות ביציים עם קליפה חלקה צהובה וגודלו בינוני. ל"המועדף של קלאפ" יש כתר פירמידלי ודליל שהופך מעוגל עם הגיל. עמידות ניכרת לכפור ובצורת. מושפע מגלדת.
- "Rogneda" הוא אגס של סוף הקיץ עם פירות עגולים ומבריק צהוב בהיר, עם עיסת בז' ארומטית עם טעם אגוז מוסקט. הכתר דליל, עגול-סגלגל, העצים בינוניים. ניתן לאחסן את הקציר באחסון קריר כמעט 3 חודשים. מציינים עמידות לרוב הפטריות וקשיחות החורף.תדירות בולטת של פרי.
- "וידנאיה" הוא אגס של סוף הקיץ עם פירות מוארכים וסימטריים בעלי גוון ירקרק. העיסה דחוסה, מתוקה וחמצמצה, עסיסית מאוד, טעם איכותי. הכתר חרוטי (פירמידלי), בעל צפיפות בינונית. העצים נמרצים. הבשלה לא אחידה של פירות; פירות בשלים אינם מאוחסנים. הפרודוקטיביות גבוהה. אגס עמיד בפני כפור וגלדת.
אגסי סתיו
זני סתיו עמידים יותר לאחסון ומבשילים עד המחצית השנייה של ספטמבר. במקום קריר וחשוך, אגסי הסתיו עטופים בנייר או קש יישמרו כחודש.
- "שיש" הוא אגס מוקדם בסתיו עם פירות ירקרקים, חלקים וחרוטיים בעלי צורה קבועה. העיסה נמסה, גרעינית, עדינה, עסיסית, מתוקה עם ארומה עדינה. עצים בינוניים עם כתר חרוטי (פירמידלי). אם יש חוסר לחות, היבול מתפורר. קיימת התנגדות גבוהה לגלד.
- זן "Naryadnaya Efimova" הוא זן סתווי, המאופיין בקשיחות חורף ועמידות בפני גלד. הפירות מוארכים, בינוניים בגודלם, צהובים-ירוקים עם דפנות סגולות, מתוקים בטעמם. העיסה קרמית, שמנונית, עם ארומה עדינה עדינה. הפרודוקטיביות גבוהה. איכויות מסחריות יוצאות דופן של פירות אגסים כאשר נקטפו מעט בוסר.
- "הפייבוריט של יעקובלב" הוא אגס גדול-פרי, בצבע כתום עם סומק שקוף. הוא מייצר פירות מתוקים וחמוצים מדי שנה ובכמויות גדולות. העיסה עסיסית, קרמית, ללא עפיצות, גרגירית. מכיוון שהזן אינו פורה עצמית, משלימים את הנטיעות עם דוכסית הקיץ כמאביקה. קשיחות חורף גבוהה.
- "Bere Moskovskaya" הוא זן צעיר סתווי עם פירות צהבהבים גבשושיים מעט אסימטריים עם סומק בולט.לזן בשר חצי שמן, נעים, עסיסי וטעם בעל גוון חמוץ מתוק. הכתר של "Bere Moskovskaya" הוא בעל צפיפות בינונית, מעוגל, העצים בגודל בינוני. עמידות חורף מעולה וחסינות בפני ריקבון פירות וגלדת.
- זן Otradnenskaya נחשב למוביל בין זני הסתיו מבחינת תפוקה. הפירות ירקרק-אדום, מעט מצולעים, כמעט עגולים. שייך לדרגות טכניות, מתאים לחסר. פרי קבוע, יכולת הובלה טובה של פירות. האגס עמיד בפני קור וגלדים. הזן פורה עצמית חלקית; מאביקים טובים לזן זה הם: Naryadnaya Efimova, Mramornaya.
אגסי חורף
בתחילת אוקטובר תוכלו להתחיל באיסוף זני חורף של אגסים, שישמחו אתכם בטעמם העסיסי והחמין, בתנאי אחסון נכונים, עד ינואר של שנה הבאה, או אפילו יותר.
- "Pervomayskaya" הוא אגס חורף עם פירות רגילים בצורת אגס עם ציפוי שעווה על העור. הצבע בתקופת הקטיף הוא בעיקר ירוק, וצהוב מופיע כאשר מתרחשת בשלות הצרכן. העיסה צפופה, קרמית, עסיסית באופן מפתיע עם ארומה בולטת. לאגס Pervomayskaya יש כתר קומפקטי טוב מאוד. קיימת התנגדות לכפור ולקומפלקס של מחלות פטרייתיות. הפירות נצרכים במשך 200 ימים.
זני אגסים לאזור האמצעי עמידים בפני חורפים קשים ומחלות עיקריות. כל הניסיונות לגדל זנים דרומיים של אגסים באזור האמצעי לא צלחו, שכן בחורפים שבהם טמפרטורת האוויר ירדה מתחת ל-25 מעלות, העצים קפאו.
הערות
אגס "Pervomayskaya" שלנו גדל כבר כמה שנים. האגס טעים גם בפני עצמו וגם בשימורים - לפתנים, ריבות, וניתן לשמור אותו לאורך זמן בצורתו הרגילה, וזה מה שמושך אותי.באופן כללי נראה לי שזהו זן האגס הכי שווה ולא יומרני לאזור האמצעי.
אבל אני פשוט לא מצליח לגרום לאגס לגדול. אני מאוד אוהב את הפירות האלה, אבל משום מה העץ לא משרש. כמה פעמים צבטתי את השתילים, אבל התוצאה תמיד זהה - או שהוא מתייבש כמעט מיד, ואז הוא נותן את הקציר הראשון, ואז הוא ריק. אני פשוט לא יודע מה לעשות.
יש לי גם כמה בעיות עם האגס. כל הזמן השתילים לא יכולים להשתרש. כנראה שכדאי לנו לנסות זנים שונים. למרות שאין בעיות כאלה עם עצי תפוח. מתוך 5 שתילים, רק אחד לא השתרש.