זני לילך בתמונה

עץ לילך ניתן למצוא כמעט בכל גינה, ליד בתים פרטיים, בפארקים וסתם ברחובות העיר. ישנם יותר מאלף וחצי זנים של צמח פורח יפה זה. זני לילך בתמונה נבדלים בצבע, צורה, דרגת תפרחת טרי. צבעם בדרך כלל בהיר, גווני אפור-ורוד שונים או לבן. על ידי סיווג בינלאומי לילך בולט: לבן, סגול, כחלחל, לילך, ורדרד, מגנטה, סגול.

בין זנים לבנים הנפוצים ביותר הם "בל ממוסקבה", "אליס הארדינג", "פריים של שושנים", "מאדאם אבל צ'טנאי", "מאדאם קזימיר פרייר", "מוניק למון". כמה זנים סגולים: "מוניק למואן", "קוסמוס", "חלום", "מקסימוביץ'". מ כְּחַלחַל בואו נציין את "אמי שוט", "מאדאם צ'ארלס סושט", "דרזדן סין". זני לילך, כמובן, הרב ביותר. בואו נמנה רק זנים של מבחר רוסי: "פולטבה", "פרטיזנקה", "טאראס בולבה", "לאוניד לאונוב", "שיר רוסי". זנים ורדרדים לא נמצאים לעתים קרובות כל כך, אבל יש גם הרבה מהם: "ניצחון גדול", "פולינה אוסיפנקו", "מיראבו" ואחרים. זני מגנטה לסרנות צבע ארגמן-לילך והן דקורטיביות מאוד; יש להן תפרחות גדולות ונפולות. קבוצה זו כוללת את "קונגו", "ראומור", "הנשיא פואנקרה", "קפטן גאסטלו". לילך סגול לא כל כך הרבה יוצרו, הם נחשבים ליפים ביותר, למשל, "לודוויג שפט", "אלכסיי מרסייב", "שחר הקומוניזם".

לא משנה איך נראים זני הלילך בתמונה, דואגים להם אני צריך את אותו אחד. זה התרופפות האדמה סביב העץ, גיזום מעצב.העץ לא ממש צריך השקיה, אבל אם תשקו אותו באביב הוא יודה לכם בפריחה שופעת יותר. דישון אורגני נעשה לפני החורף, ובאביב ובקיץ משתמשים בדשנים מינרליים.