מניעה והדברה של חדקונית תות

החדקונית גורמת לנזק הגדול ביותר ליבול התותים במהלך הפריחה. מכיוון שנקבת החיפושית, בתקופת הטלת הביצים, מכרסמת חור ומטילה שם ביצה, אוטמת את החור בהפרשותיה, ולאחר מכן מכרסמת את העמוד, ולאחר מכן הניצן מתייבש ונופל, עליך לוודא כי עלי החיפושית לפני שהניצנים מתחילים להיווצר.

המאבק נגד חדקונית התות צריך להתחיל מרגע הפשרת השלג. הקרקע שעליה מונחים העלים שנותרו מהשנה שעברה, שתחתיה עדיין ישנות החיפושיות, מושקה היטב, במרווחים של עשרה ימים, בתמיסת יוד (חצי כפית) בדלי מים.

במהלך תקופת היווצרות הניצנים, אך לא יאוחר משבוע לפני הפריחה, טפלו בתותים בתכשירים ביולוגיים, שכיום יש הרבה מהם.
מאחר והחדקונית מפחדת מריח של בצל, שום ומחטי אורן, רבים מציעים לשתול בצל (1 בצל ל-4 שיחים) או שום (4 שיני ל-4 שיחים) ליד התותים. במקום לטפל בתותים עם תכשירים ביולוגיים, אתה יכול להשתמש בשיטה זו: לשים 100 גרם שום בדלי מים, לתת לו להתבשל במשך שבוע, ולאחר מכן להוסיף שתי כפות חומצת בור ו-400 מיליליטר של תמצית אורן. רססו את המיטות עם המשקה הרוצח הזה.
אסור לנו לשכוח שממילא אי אפשר להרעיל את כל החיפושיות, אז אל תתעצלו לנער אותן מהשיחים, לאחר שהנחתם תחילה שעוונית או נייר מתחת לתותים. יש לשבור ולהשמיד ניצנים נגושים ונבולים.
אם תטפל היטב במניעה, המאבק נגד חדקונית התות יהיה הרבה יותר קל. שיטות המניעה כוללות טיפול בשיחים לאחר הקטיף.
וגם אסור לשכוח שהחדקונית הזו נקראת חדקונית הפטל-תות, ובהתאם לכך היא אוכלת חיפושיות ופטל. לכן יש צורך לעבד גם אותו.