שתילת פלוקסים וטיפול בהם

פלוקס יכול לקשט כל ערוגה והם מאוד אהובים על גננים. התפרחות השופעות והארומה העדינה שלהם משמחים אפילו גננים מנוסים. המולדת של צמחים רב שנתיים עשבוניים אלה היא צפון אמריקה, שבה אין כפור חמור, עם זאת, לפעמים הם עומדים אפילו בחורף סיבירי. עדיין לשתול פלוקס ולדאוג להם חייב להתבצע תוך התחשבות במאפיינים שלהם. ראשית, יש לשתול פלוקסים במקומות מוגנים מהרוח; בקיץ הם שומרים היטב על לחות, ובחורף מצטבר הרבה שלג. שלג מגן על הפרחים האלה מפני הקפאה; הם מתים לעתים קרובות לא בחורפים הקשים ביותר, אלא בחורפים הפחות מושלגים.

שנית, פלוקס עם פרחים אדומים דוהים בשמש, ולכן עדיף לשתול אותם במקום שבו בזמן החם ביותר של היום הם ימצאו את עצמם בצל של כמה עצים או שיחים. הם סובלים היטב צל חלקי, אבל הפריחה תהיה פחות שופעת. פלוקס הם לא יומרניים ויכולים לצמוח בכל אדמה, אבל הם מעדיפים חרס רופףכמו במולדתם. השורשים של צמח זה הם קומפקטיים, ולכן מספיק לחפור את האדמה 30-40 ס"מ לפני השתילה. בסתיו אתה צריך להוסיף קומפוסט, אפר ודשנים מינרליים. אם האדמה היא חימר כבד, הוסיפו לה חול נהר, ואם היא חולית, הוסיפו חימר אבקת יבש, אחרת הפלוקס ימות בחום קיצוני.

הצמח מתפשט על ידי חלוקת השיח, מוצצי שורשים, ייחורים, שכבות וזרעים. הם יסבלו בקלות השתלה עם גוש אדמה אפילו בתקופת הפריחה.באופן כללי, שתילת פלוקס וטיפול בהם אינם גורמים לקשיים. לרוב שותלים אותם באביב או בסתיו, אך ניתן לשתול אותם גם בקיץ. צריך לעשב, לשחרר, להוסיף חומוס, להאכיל באביב עם אוריאה, בקיץ - עם nitrophoska, בסוף הפריחה - עם אפר. צמחים אינם סובלים היטב בצורת; יש להשקות אותם באופן קבוע, רצוי בערב במזג אוויר חם.